אובדן בקנה מידה עולמי
מאז שנות השמונים איבד האמזונס שטח יערות עצום, כמעט בגודלה של קולומביה כולה. השנים האחרונות היו קשות במיוחד. בצורת חריפה ב־2023 וב־2024 ייבשה נהרות, שריפות כילו שטחים אדירים, כרייה לא חוקית וחקלאות מתועשת החריפו את ההרס. בבוליביה לבדה נעלמו בתוך שנה יותר מ־15,000 קמ"ר יערות – פי שלושה מהשנה שלפניה. גם בפרו, קולומביה ואקוודור נכרתו אלפי קילומטרים נוספים. בברזיל, על אף הצהרותיו של הנשיא לולה, המצב לא השתפר אלא רק החמיר.
מה עומד מאחורי הפגיעה
כדי להבין את עוצמת הסכנה, צריך להכיר את המערכת הטבעית של האמזונס. אדמות היער אינן עשירות במיוחד, אלא מתקיימות מהחומר האורגני המצטבר ומתפרק בתוך היער – ההומוס. ההומוס הוא בסיס הקומפוסט שעליו גדלים הצמחים. כאשר העצים נכרתים, המערכת מתפרקת, ההומוס נעלם ונחשפת קרקעית חולית, זכר לעובדה שבעבר הרחוק האזור היה חלק מים. החול הזה נסחף במהירות ונשארות שכבות גרניט חשופות.
מדענים מזהירים: אם ייעלמו יותר מעשרים אחוז מהיער, האמזונס יחדל מלהיות יער גשם ויהפוך לסוואנה יבשה. המשמעות – פחות ספיגת פחמן, אובדן מסיבי של מינים, שיבושים במשטר הגשמים בכל דרום אמריקה והשפעות הרסניות גם רחוק הרבה יותר.
הסיבות לכריתות
עיקר בירוא היערות נובע מהפיכת שטחים לחקלאות ולמרעה. כ־80% מהעצים נכרתים לטובת שטחי מרעה לבקר ושדות סויה. שאר הפגיעה נגרמת מכרייה בלתי חוקית של זהב ומתכות נדירות, סלילת דרכים וסכרים, התרחבות עירונית ולעיתים גם תיירות לא אחראית.
פתרונות ויוזמות חדשניות
לצד ההרס קיימות גם יוזמות חיוביות. פלטפורמות של קרדיטי פחמן מאפשרות לחברות לרכוש קרדיטים וכך לממן שימור יערות ושיקום קרקעות. אגרופורסטרי – חקלאות יער משולבת – מחזירה פוריות לאדמה ומאפשרת לקהילות לשלב עצים וגידולים. מוצרים ירוקים כמו אסאי, קקאו ושמנים טבעיים מייצרים פרנסה מבלי לפגוע ביער.
פרויקטים סולאריים בכפרים מבודדים מביאים אנרגיה נקייה, ובקולומביה ואקוודור שטות כבר סירות קנו סולאריות. גם תחום הדיג מתפתח: במנאוס מוקמות חוות לגידול מבוקר של דגי הפירארוקו, לשימור המין.
בטבע. תיירות אקולוגית הולכת ומתבססת בלודג'ים כמו Uakari בברזיל ו־Calanoa בקולומביה, שפועלים בשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות.
טכנולוגיות מתקדמות כמו MapBiomas ו־Global Forest Watch מאפשרות לראשונה לעקוב בזמן אמת אחרי כריתות ושריפות, ולהתריע בפני הרשויות והציבור.
האתגרים שעדיין קיימים
לא כל פתרון עובד. שוק הקרדיטים סובל מהיעדר פיקוח ולעיתים ממניפולציות. פרויקטים של אגרופורסטרי קרסו ללא תמיכה מספקת. כרייה לא חוקית משגשגת בחסות שחיתות. גם בתחום התיירות היו כישלונות – מלון Ariau Towers המפורסם קרס והותיר שלדים חלודים בלב הנהר.
אחריות גלובלית
האמזונס נמצא בסכנה מוחשית. עם זאת, בידינו האפשרות לפעול: לתמוך ביוזמות ירוקות, לבחור מוצרים בני־קיימא, ולהפעיל לחץ ציבורי וממשלתי לשמירה על ריאות העולם.
תקווה לסיום - אגדת הקוליברי:
בכל זאת, אני בוחרת לסיים בתקווה. אגדת הקוליברי מספרת שכאשר שריפה גדולה שפרצה ביער, הקוליברי, המכונה יונק הדבש, הציפור הקטנה ביותר מול השריפה עצומה וטפטפה טיפה אחר טיפה של מים על הלהבות, למרות שכולם אמרו שאין טעם. תשובתה הייתה פשוטה: "אני עושה את החלק שלי". אם כל אחד מאיתנו יעשה את החלק שלו – קטן ככל שיהיה – אולי נצליח לשמור על האמזונס, ולמעשה על עצמנו.
כדי שנרגיש מעורבים יותר אנחנו צריכים להכיר את היער המופלא הזה, אני מזמינה אתכם להמשיך ולקרוא על האמזונס בהמשך , הקפידו לטייל באופן אחראי ומכבד ואתם מוזמנים להצטרף אלי לאחד ממסעותי ללב היער.